צ'אבי

צ'אבי

יורו 2020: המהפכה הצרפתית

אמנם יש לה את הסגל הכי מרשים, וכולם בטוחים שהיא תלך עד הסוף, אבל את הצרפתים מעניין רק דבר אחד- להוריד את הקוף מהגב. הנבחרת של דשאן מגיעה ליורו הקרוב עם משקל ענק של ציפיות, והאוהדים של אלופת העולם, לא מסתפקים בתואר אחד, הם דורשים להשלים את המלאכה. נקמה על ההפסד בגמר היורו הקודם וזכייה באליפות אירופה, תחיי המהפכה!
(תמונה מעמוד ויקיפדיה)

אחת הסיבות לדומיננטיות של הטריקולור היא שהסגל שגיבש המאמן הלאומי נמצא בנקודת רתיחה. הכוכבים הגדולים ביססו את מעמדם בצמרת האירופית (גריזמן, אמבפה) וכמו תמיד, למאגר הסקאוטינג הנפלא של הנבחרת יש את הפריבילגיה לבחור בין שחקנים איכותיים ביותר מהטופ העולמי.

אמצע חזק

מי שהיה קפטן נבחרת צרפת בתור הזהב הקודם שלה, והוביל אותה לשתי הזכיות ההיסטוריות- במונדיאל 98 ויורו 2000 ידע שכדי לזכות בתארים האלה כמאמן עם הדור החדש, הוא חייב מנהיג על המגרש, בעיגול האמצע.

פול פוגבה בנבחרת הצרפתית הוא כל מה שפוגבה יכול להיות- ברומטר. מנהל, אחראי ויוזם. ומאז שדידייה דשאן נתן את לפול את מרכז השדה צרפת דוהרת קדימה! אז מה אם חסר לו דלק ביונייטד? לצידו ישחקו ככל הנראה אנגולו קאנטה הבלתי נלאה ובלז מטווידי מיובנטוס, חתיכת שלישייה שמקשרת באופן נפלא בין חוליית ההגנה המצוינת, לחבר’ה למעלה שאחראים לסיים.

בית המוות

בפתיחת היורו הקרוב, מחכות לנבחרת יריבות ותיקות, שרק מתות לתת לצרפתים “נשיקה”. אלופת העולם בדימוס, גרמניה, שנפרדה מהתואר אחרי שעשתה בושות במונדיאל האחרון, מקווה לתקן את הרושם ותפגוש את אלופת העולם הנוכחית לקרב במשקל כבד, כבר במחזור הפתיחה.          

בסיבוב האחרון של שלב הבתים צרפת תשחק מול פורטוגל, ותנסה להשיג את הנקמה המיוחלת מול אלופת אירופה, שמצידה רוצה להגן על התואר בו זכתה ביורו הקודם, אחרי הניצחון בהארכה בגמר הדמעות האגדי של כריסטיאנו רונאלדו. מה הם מתכננים לנו הפעם?

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת?

דבר נוסף מפליא לגבי הטריקולור, הוא שנראה שההיסטוריה מסתדרת לטובתם בדרך לשחזר את עצמה, בדיוק כמו בפעם הקודמת, לפני 20 שנה, הם מגיעים לטורניר כאלופי העולם וברחובות פריז כבר מפנטזים על הדאבל היוקרתי. כמו אז, השלד בנוי על אותה חבורה שהניפה את הגביע והעומק הצרפתי כמעט בלתי נתפס, הגיבורים שכבר הפכו לאגדות במולדתם לא יכולים לחכות להזדמנות לייצג את הנבחרת והקרב על גופיית ההרכב הופך קשה אפילו יותר.

 אומטיטי ורפאל וראן (ברצלונה וריאל מדריד) ובנג’מין פבאר ולוקאס הרננדז (ממילאן, לא מבאיירן) צפויים  לאייש את אחת מהחומות ההגנתיות המרשימות בטורניר. גם על הספסל התחרות מתגברת, שחקנים כמו דאיוט אופמקאנו מליפצייג, שעושה עונה נהדרת וזאגאדו מדורטמונד, יחד עם רבים וטובים נוספים, גורמים למאמן מה שניקרא, בשפה המקצועית כמובן, כאב ראש חיובי.

המיגרנה של דשאן ממש לא נגמרת בחוליית ההגנה, הסגל של התרנגולים משופע ועמוס בכוכבים, מכל הסוגים והגוונים, מה שמאפשר לקוסם הצרפתי לשמור, וברגעי הצורך גם לשלוף, שפן או שניים מהכובע.

שתפו, תהיו חברים..

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email