צ'אבי

צ'אבי

דרבי כחולי המדים

פרנק למפארד וג’ון טרי חוזרים לבימה הגדולה באנגליה. רק שהפעם הם לא משחקים באותה הקבוצה, אלא נלחמים מהקווים על פרס שהם פחות רגילים אליו. מצד אחד- למפארד מאמן דרבי קאונטי מצד שני- טרי עוזר מאמן אסטון וילה. מחר הם ייפגשו בקרב הגדול על העלייה לפריימר ליג.

מהמגרש לקווים

ג’ון טרי ופרנק למפארד, הקפטנים של צ’לסי הגדולה של מוריניו, זו שזכתה בשתי אליפויות ובהמשך החליקה בגמר האלופות עם אברם גרנט אבל זכתה בהמשך של ההמשך בשלל זכיות רבות. הפעם שניהם פגשים במעמד אחר לגמרי, אחד נגד השני, בליגה שהם פחות מכירים.
ג’ון טרי הגיע לאסטון וילה בעונת 2017 שיחק במשך עונה ופרש ממשחק פעיל, הוא נשאר בתוך המועדון ועשה הסבה להיות עוזרו של דין סמית’ המאמן.
אבל הסיפור המעניין פה זה פרנק למפארד- החתמתו של פרנקי כמאמן דרבי קאונטי הייתה מפתיעה למדי, שכן השחקן פרש מקריירת המשחק רק בשנת 2017 לאחר שנתיים בארה”ב. ואז, ללא שום הכנה מוקדמת, הסמל של הבלוז הוחתם לעמדה שלא הכיר לפני. הרבה מאוד כוכבי עבר עשו את המעבר הזה, ורבים וטובים נכשלו וספגו עלבונות וכישלונות כמו שלא ספגו במשך כל הקריירה שלהם כשחקנים, אבל למפרד? הוא היה צריך כמה חודשים כדי להוביל את דרבי למשחק הגמר על העלייה לפריימרליג, הליגה האהובה עליו.

אז איך בעצם זה קרה?

פרנקי שלאחר הפרישה בארה”ב החל לפרשן בטלוויזיה האנגלית בזמן המונדיאל ברוסיה. דרבי החליטו ללכת על המהלך הפרוע ופרנקי הימר על האייל (הכינוי של דרבי…) הנכון.
ימי התהילה של דרבי היו אי שם בשנות ה-70. אז לקחה שתי אליפויות בעונות 1971/2 ו-1974/5, שבתווך מגיעה אף לחצי הגמר גביע אירופה לאלופות, גלגולה הקודם של ליגת האלופות. מאז הרבה חושך נפל על הקבוצה בלבן. ירידות ליגה, עליות ושוב ירידות וכן הלאה וכן הלאה. דרבי גם מחזיקה במאזן לא מכובד בכלל בתור הקבוצה עם המאזן הגרוע אי פעם בפריימרליג, עם ניצחון אחד, 29 הפסדים ו-11 נק’ בלבד.
האמת שהעונה הקודמת תחת גארי רווט די מזכירה את העונה הזו, גם אז הם סיימו במקום השישי עם כמעט אותו מספר נקודות. רק שבמשחקי הפלייאוף הם התמודדו נגד פולהאם ולאחר ניצחון במשחק הראשון 1-0 במשחק השני הם כבר חטפו 2-0 ובכך נגמרה העונה. רווט עזב את הקבוצה תמורת הצעה מסטוק סיטי שרק ירדה לליגה ודרבי הלכה על פרנקי שלנו, ולא נראה שהיא מצטערת.
רוח הלחימה שכל כך איפיינה את פרנקי בתור שחקן חילחלה לשחקנים, כך קרה במשחקי הפלייאוף בהם קיבלה דרבי את לידס, יריבתה המושבעת. רק נזכיר שבמשחקי העונה ביניהם הייתה דרמה לא קטנה שמרסלו ביילסה מאמנה של לידס נתפס שהוא שולח מרגלים לאימונים של דרבי, ללא ספק מסיבת העיתונים הזו הייתה אחת הביזריות אי פעם. בנוסף לידס סיימה את העונה במקום השלישי והגיעה כפייבוריטית מובהקת לקראת הפלייאוף, בכל-זאת, ביילסה מאמן מנוסה ומוערך לעומת למפארד חסר הניסיון. אבל כנראה שמה שמנצח קרבות מהסוג הזה זו רוח הלחימה ופחות הטקטיקה והמשמעת. במשחק הראשון לידס ניצחה במגרשה של דרבי בתוצאה 1-0, רבים חשבו שסיפור הסינדרלה של דרבי יסתיים, אבל שחקניו נתנו הצגה במגרשה של לידס וחגגו ניצחון 4-2, חשוב לציין שבמשחקי העלייה אין משמעות לשערי חוץ. שחקני דרבי בחרו לחגוג בעוקצנות בתנועת משקפיים, רמז עבה כלפי “הריגול” שערך ביאלסה.

חגיגות הניצחון עם המלך החדש של דרבי

משחק העלייה לגמר הפלייאוף

מוכנים לקרב

עם רוח הליחמה הזו מגיעה דרבי לגמר הפלייאוף נגד אסטון וילה (17:00, שעון ישראל), ספק מאוד אם זה יספיק אבל קשה להספיד את למפארד ושחקניו. וילה ניצחה את דרבי פעמיים העונה 3-0 ו- 4-0. לא קל להגיע למשחק אחד על הכל שיושב לך בראש שחטפת מאותה קבוצה שביעייה בשני משחקים, אבל במשחק אחד שכל כך הרבה מונח עליו (כלכלית- מעל 100 מיליון ליש”ט (!))- רק מי שירצה יותר יקח את הכל. 

ומה לגבי למפארד את טרי? שמעתי שמתפנה משרה בצ’לסי בקרוב… 

שתפו, תהיו חברים..

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email